
הנסיך, המפלצת והשתיקה: למה אנחנו עדיין צריכים לשמוע את הזעקה של תמר? תארו לעצמכם כותרת בחדשות הערב של שנת 2026. "נסיך הכתר, הבן המועדף על השלטון, תקף את אחותו בתוך הארמון וגירש אותה בבושת פנים אל הרחוב". זה נשמע כמו תסריט לסדרה אפלה וקודרת בנטפליקס, או אולי פרק ב"משחקי הכס".
למה אהוד בן גרא הוא הג'יימס בונד הראשון בהיסטוריה? רוב האנשים, כשהם חושבים על גיבורי התנ"ך, מדמיינים מיד את דוד וגוליית. זה הסיפור הקלאסי. הילד הקטן עם הרוגטקה מול הענק המשוריין. זה נחמד. זה פוטוגני. זה מצטלם נהדר לסרטים הוליוודיים. אבל אם תשאלו אותי? המותחן הפסיכולוגי האמיתי לא נמצא שם.
השיעור האכזרי של הקיקיון: למה בט"ו בשבט אנחנו חייבים לדבר דווקא על נביא בדיכאון? היום בבוקר הרשתות החברתיות התמלאו בתמונות של שקדיות פורחות. ילדים בגנים חזרו הביתה עם שתילים קטנים בעציצי פלסטיק. הפוליטיקאים יצאו ליערות להצטלם עם מעדרים. ט"ו בשבט הגיע. חג של צמיחה. חג של התחדשות. חג של ירוק
הורים וילדים בתנ"ך: מכישלון מפואר ועד הצלחה כואבת – המדריך המלא אנחנו חיים בעידן של "הורות אינסטגרם". אנחנו רואים תמונות של משפחות מחייכות, ילדים לבושים היטב והורים שנראים כאילו הכל אצלם בשליטה. אבל בתוך הבית פנימה, המציאות שונה. יש מריבות. יש קנאה. יש רגעים של חוסר אונים. הורים רבים מרגישים
מי ימצמץ ראשון? משה, פרעה ו"משחק הצ'יקן" הקטלני בהיסטוריה תארו לעצמכם סצנה מסרט הוליוודי ישן. שני נהגים דוהרים זה מול זה במכוניות מהירות על כביש צר. הכללים פשוטים ואכזריים. הראשון שמפחד וסטה מהדרך מפסיד ונקרא "צ'יקן" (פחדן). השני שממשיך ישר מנצח וזוכה בכבוד. אבל אם אף אחד מהם לא יסטה?
האם לבגוד או לתת אמון? דילמת האסיר וסיפור רחב והמרגלים דמיינו שני פושעים שנתפסו על ידי המשטרה. החוקרים מפרידים ביניהם. לכל אחד מוצעת עסקה מפתה. אם תבגוד בחבר שלך ותעיד נגדו, אתה תצא לחופשי והוא ייכנס לכלא לכל החיים. אם שניכם תשתקו, שניכם תשבו בכלא רק שנה אחת. ואם שניכם
חרם שקט, כלים לזיהוי בדידות אצל ילדים וחיזוק שייכות בקהילה חרם שקט הוא אחת החוויות הכואבות שילד יכול לחוות. לא תמיד יש קללות, לא תמיד יש דחיפות, לפעמים יש רק שקט. ילד שלא מזמינים, ילד שיושב לבד בהפסקה, ילד שמגלה שהקבוצה בכיתה ממשיכה בלעדיו. הורים ומורים מזהים היום בקלות יחסית
לנפץ את תקרת הזכוכית לפני 3000 שנה: המנהיגות, הלוחמות והנביאות ששינו את ההיסטוריה אנחנו רגילים לחשוב על העולם העתיק כעל עולם של גברים. כשאנחנו מדמיינים את מנהיגי התנ"ך, התמונה שעולה בראשנו היא בדרך כלל של גבר מזוקן עם מטה. משה. דוד. יהושע. המונחים המודרניים של "פמיניזם", "העצמה נשית" ו"שוויון הזדמנויות"
שבע שנים של אשליה: למה האהבה הגדולה ביותר בתנ"ך הייתה גם הכואבת מכולן? אנחנו גדלים על המיתוס של "הם חיו באושר ועושר". הוליווד ודיסני לימדו אותנו שאהבה היא רגש טהור שמנצח הכל. אנחנו מחפשים את הזיקוקים. אנחנו מחפשים את הרגע שבו המבטים מצטלבים והמוזיקה מתגברת. אבל החיים האמיתיים, כפי שכולנו
הילד השקוף בכיתה: איך מזהים "חרם שקט" ומה עושים כדי להחזיר את תחושת השייכות? זוהי החרדה הכי גדולה של כל הורה. אנחנו נפרדים מהילד בשער בית הספר בבוקר. רואים אותו נכנס לכיתה עם התיק על הגב. ואנחנו שואלים את עצמנו: האם יהיה לו עם מי לשחק בהפסקה? האם מישהו יגיד