לנפץ את תקרת הזכוכית לפני 3000 שנה: המנהיגות, הלוחמות והנביאות ששינו את ההיסטוריה

אנחנו רגילים לחשוב על העולם העתיק כעל עולם של גברים. כשאנחנו מדמיינים את מנהיגי התנ"ך, התמונה שעולה בראשנו היא בדרך כלל של גבר מזוקן עם מטה. משה. דוד. יהושע. המונחים המודרניים של "פמיניזם", "העצמה נשית" ו"שוויון הזדמנויות" נראים לנו זרים לרוח התקופה ההיא.

אבל מי שקורא את התנ"ך לעומק, ולא מסתפק בסיפורי הילדים המקוצרים, מגלה הפתעה מטלטלת. דווקא בתוך החברה הפטריארכלית והקשוחה ההיא, צמחו נשים שהחזיקו בכוח אדיר. הן לא היו רק "הנשים של". הן היו המנהיגות. הן היו האסטרטגיות. הן היו אלו שלחצו על ההדק (או על היתד) כשהגברים היססו.

בפרק מיוחד ומורחב זה של פרויקט לקרוא ולהבין, נצא למסע בעקבות מנהיגות נשית בתנ"ך. נגלה שהתנ"ך הוא טקסט הרבה יותר רדיקלי ומתקדם ממה שחשבנו, ושהנשים שמופיעות בספרי הסדרה שלנו הן המודל האולטימטיבי למנהיגות נשית גם במאה ה-21.

1. אשת הברזל תחת התמר: דבורה הנביאה

בספר שופטים, המאופיין בכאוס ובאלימות גברית, עולה דמות שונה לחלוטין. דבורה. היא לא רק נביאה. היא שופטת. היא הסמכות העליונה בישראל. הפסוק מתאר אותה יושבת תחת תומר דבורה, וכל העם עולה אליה למשפט. לא היה לה צבא. לא היה לה ארמון. היה לה משהו חזק יותר: סמכות רוחנית ומוסרית שאי אפשר לערער עליה.

בספר שופט במבחן, אנו מנתחים את הדינמיקה המרתקת בינה לבין ברק בן אבינעם, המצביא הצבאי. ברק מסרב לצאת למלחמה בלעדיה. "אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי". זהו רגע נדיר שבו הגנרל החזק מודה שהוא זקוק לרוח של האישה כדי לנצח.

דבורה לא נשארת במגדל השן. היא יוצאת לשדה הקרב. היא מתווה את האסטרטגיה ("לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר"). הכינוי שלה לעצמה, "אֵם בְּיִשְׂרָאֵל", הוא אולי ההגדרה המדויקת ביותר למנהיגות נשית: שילוב של דאגה אימהית לכלל העם, יחד עם קשוחה בלתי מתפשרת מול האויב.

2. יעל והיתד: החיסול הממוקד

אבל דבורה לא הייתה האישה היחידה במערכה הזו. הנבואה שלה, "בְּיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא", מתגשמת בצורה המפתיעה ביותר. יעל אשת חבר הקיני היא לא חיילת. היא אישה באוהל. אבל ברגע האמת, כשהגנרל האויב סיסרא נכנס לאוהלה, היא מקבלת החלטה של שבריר שנייה.

הסצנה הזו היא אחת הדרמטיות במקרא. המתח באוהל. החלב שהיא משקה אותו כדי להרדימו. השמיכה שהיא מכסה אותו בה. ואז, הרגע שבו היא לוקחת את היתד והמקבת. יעל מלמדת אותנו על תושייה. היא משתמשת בכלים הביתיים שיש לה כדי להכריע מלחמה לאומית. היא מוכיחה שגבורה לא מחייבת שריון וחרב. היא מחייבת אומץ לב וקור רוח.

3. אסתר: הפוליטיקאית המושלמת

אם דבורה ויעל מייצגות את המלחמה, אסתר המלכה מייצגת את הדיפלומטיה הגבוהה. במגילת אסתר, המתוארת כמותחן פוליטי בספר תככים ומזימות, אסתר מתחילה כדמות פסיבית ("ותילקח אסתר"), אך הופכת למנהיגה שמנהלת את האירוע כולו.

הרגע שבו היא מחליטה להיכנס לחצר המלך ללא הזמנה הוא רגע של התאבדות פוליטית ופיזית. המשפט שלה, "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי", הוא לא משפט של ייאוש. זהו משפט של מנהיגה שמבינה את גודל השעה ומוכנה לשלם את המחיר האישי למען הכלל.

האסטרטגיה של אסתר היא בית ספר לפוליטיקה. היא לא מתפרצת. היא מזמינה למשתה. ואז לעוד משתה. היא בונה מתח. היא מבודדת את האויב (המן) ורוכשת את אמון המלך. היא מפעילה "כוח רך" (Soft Power) כדי להשיג תוצאה קשה וחד משמעית: הצלת העם וחיסול האויב. אסתר מוכיחה שבעולם גברי וכוחני, אישה חכמה אחת יכולה לסובב את המלך ואת השרים על האצבע הקטנה.

4. הנביאות הנשכחות: חולדה ומרים

מלבד הכוכבות הגדולות, המקרא מלא בנשים שהחזיקו בתפקידי מפתח רוחניים. מרים הנביאה, אחות משה, הייתה מנהיגה מוזיקלית ורוחנית שהובילה את הנשים בקריעת ים סוף. היא הייתה חלק מה"טריו" שהוביל את העם (משה, אהרון ומרים).

דמות מרתקת נוספת היא חולדה הנביאה (ספר מלכים ב'). כאשר המלך יאשיהו מוצא ספר תורה עתיק ומזדעזע, הוא לא שולח את השרים שלו לירמיהו הגבר. הוא שולח אותם לחולדה האישה. העובדה שמלך בישראל דורש את דבר ה' מאישה מעידה על כך שהסמכות הרוחנית לא הייתה נחלתם של גברים בלבד. הכרה זו בכוחן הרוחני של נשים היא בסיס לדיונים מודרניים רבים, כפי שניתן לקרוא במאמרי הגות באתר מכון שכטר למדעי היהדות, העוסקים במעמד האישה במקורות.

מהפכה עתיקה ורלוונטית

הסיפורים הללו הם לא רק היסטוריה. הם קריאת כיוון.
עבור הקורא החילוני, הם מציגים מודלים של נשים ששברו את כל המוסכמות החברתיות. הן לא חיכו שיתנו להן רשות. הן לקחו את ההנהגה.
עבור הקורא הדתי, הסיפורים הללו מדגישים שהקדוש ברוך הוא בוחר שליחים לא לפי המגדר, אלא לפי הכישרון, האמונה והמסירות. רוח הקודש שורה על דבורה ועל חולדה בדיוק כפי שהיא שורה על ישעיהו וירמיהו.

הספרים בסדרה שלנו מעניקים לנשים הללו את הכבוד הראוי להן. הם לא מציגים אותן כדמויות משנה, אלא כגיבורות ראשיות שמניעות את העלילה. בספר מסע של נאמנות (רות), אנו פוגשים עוד מודל של גבורה נשית שקטה, שבנתה מחדש עולם שנהרס.

אנו מזמינים אתכם, נשים וגברים כאחד, ללמוד מהענקיות הללו. ללמוד על אומץ, על אסטרטגיה ועל היכולת לשנות את המציאות, גם כשהסיכויים נראים קלושים.

לכל הספרים על הנשים הגדולות של התנ"ך