מי ימצמץ ראשון? משה, פרעה ו"משחק הצ'יקן" הקטלני בהיסטוריה

תארו לעצמכם סצנה מסרט הוליוודי ישן. שני נהגים דוהרים זה מול זה במכוניות מהירות על כביש צר. הכללים פשוטים ואכזריים. הראשון שמפחד וסטה מהדרך מפסיד ונקרא "צ'יקן" (פחדן). השני שממשיך ישר מנצח וזוכה בכבוד. אבל אם אף אחד מהם לא יסטה? התוצאה היא התנגשות חזיתית ומוות לשניהם.

זהו המודל המפורסם של משחק הצ'יקן (Chicken Game). הוא שימש להסברת המלחמה הקרה ומשבר הטילים בקובה. הוא מסביר שביתות במשק וסכסוכי גירושין מכוערים. אבל המשחק המפורסם, הארוך וההרואי ביותר בהיסטוריה לא התרחש במכוניות מרוץ. הוא התרחש על גדות הנילוס, בין פרעה מלך מצרים לבין משה, שליח האלוהים.

בפרק החמישי והמיוחד בסדרת הבלוגים של פרויקט לקרוא ולהבין, נצלול לעומק עשר המכות. נגלה שזה לא רק סיפור על ניסים. זהו סיפור על אגו, על הסלמה (Escalation) ועל המחיר הנורא של סירוב "לסטות מהדרך" כשהתהום מתקרבת.

השחקנים והזירה: כוח מול כוח

כדי להבין את הדינמיקה, צריך להכיר את השחקנים. את הרקע לסיפור הזה אנו מכירים מהספר דרך הנדודים (ספר בראשית), שהוביל את בני ישראל למצרים. כעת המצב השתנה:

• פרעה: השליט החזק בעולם. הוא נחשב לאל בעיני עמו. יש לו צבא אדיר, כלכלה חזקה וכבוד עצמי שנוגע בשמיים. הסטייה מהדרך (שחרור העבדים) מבחינתו היא השפלה ציבורית ואובדן נכס כלכלי עצום.
• משה (בשליחות ה'): מגיע מהמדבר. אין לו צבא, אבל יש לו "נשק גרעיני" אלוהי. המטרה שלו בינארית: שחרור מלא. אין פשרות.

עשרת הסיבובים: העלאת ההימור

במשחק צ'יקן קלאסי, הנהגים מאיצים ככל שהם מתקרבים. במצרים, ההאצה מתבטאת בחומרת המכות. כל מכה היא "העלאת הימור".

הסיבובים הראשונים (דם, צפרדע) הם לא נעימים, אבל הם לא קטלניים. כאן נוצרת הדינמיקה המרתקת. פרעה חושב שמשה מבלף. הוא חושב: "אם אני אחזיק מעמד עוד קצת, הוא יישבר ויעצור". לכן הוא מכביד את ליבו. הוא לוחץ על הגז. הוא מאותת: "אני לא זז".

משה, מנגד, מעלה הילוך. כינים. ערוב. דבר. הסבל של העם המצרי גובר. בכל שלב יש "נקודת יציאה". פרעה יכול להגיד "ניצחת" ולמנוע את האסון הבא. לעיתים הוא כמעט עושה את זה ("לכו זבחו לאלוהיכם"), אבל ברגע האחרון הוא מתחרט. למה? כי הוא מקווה שגם משה ימצמץ. הוא שבוי בקונספציה שהוא יכול לנצח במשחק הזה.

הפרדוקס של "הכבדת הלב"

אחד המשפטים המסתוריים בתורה הוא "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה". למה שאלוהים יגרום לפרעה לסרב, אם המטרה היא לשחרר את העם? תורת המשחקים מציעה הסבר מרתק.

במשחק צ'יקן, הדרך היחידה לנצח בוודאות היא לשכנע את היריב שאתה לא מסוגל לסטות. דמיינו נהג שעוקר את ההגה מהמכונית וזורק אותו מהחלון לעיני הנהג השני. עכשיו הנהג השני חייב לסטות, כי לראשון אין שליטה. אלוהים "עוקר את ההגה" לפרעה. הוא נוטל ממנו את הרציונליות. הוא הופך אותו לשחקן לא-רציונלי שדוהר אל התהום.

זהו מהלך של "התחייבות אגרסיבית" (Aggressive Commitment). אלוהים מאותת לעולם כולו: במשחק הזה אין פשרות. אנחנו הולכים עד הסוף. מי שלא יזוז, יושמד.

ההתנגשות: מכת בכורות והים

בסופו של דבר, המשחק נגמר בתוצאה הגרועה ביותר לפרעה: התנגשות חזיתית. מכת בכורות היא ה"תאונה הקטלנית". הבית המצרי נהרס. רק אז פרעה נכנע. במונחי המטריצה של תורת המשחקים, הוא קיבל את התוצאה (-100, -100). הוא איבד גם את העבדים, גם את הבנים וגם את הכבוד.

אבל השיגעון לא נגמר שם. פרעה מנסה "לשחק סיבוב נוסף" בים סוף. הוא רודף אחרי בני ישראל. זהו מצב של חוסר רציונליות קיצונית, שמוביל לטביעת הצבא כולו. הבלוגר ופרשן המקרא המודרני, כפי שמצוטט במקורות כמו My Morning Meal, מתאר זאת במדויק: פרעה שם את הרגל על הגז מול אלוהי היקום וסירב לזוז, גם כשהמציאות התרסקה סביבו.

הלקח: מתי צריך לסטות?

הסיפור של יציאת מצרים הוא תמרור אזהרה לכל מנהיג, מנהל או הורה. אסטרטגיה של "הליכה על הסף" (Brinkmanship) היא מסוכנת. כשאתם נכנסים למאבק כוח, תשאלו את עצמכם: האם לצד השני יש בכלל אפשרות לסגת? האם לי יש אפשרות לעצור?

היהירות של פרעה, הסירוב להכיר במגבלות הכוח, הובילו לחורבן. לעומת זאת, מנהיגות שקולה יודעת לזהות מתי המשחק אבוד ולמזער נזקים. זוהי החוכמה שאנו מוצאים בספר שורשים (מסכת אבות), המלמד "איזהו גיבור? הכובש את יצרו". לפעמים הגבורה היא דווקא לסטות מהדרך ולמנוע את התאונה.

גם בספר כתר וצללים (ספר שמואל), אנו רואים מלכים כמו שאול ודוד מתמודדים עם משחקי כוח. ההבדל הוא שדוד ידע מתי לוותר ומתי להרכין ראש, ובכך שמר על ממלכתו.

אז בפעם הבאה שאתם נכנסים ל"ראש בראש" בכביש, במשרד או בבית, תזכרו בפרעה. לפעמים להיות "צ'יקן" זה הדבר הכי חכם שאפשר לעשות.

לגלות את סיפורי המנהיגות הגדולים בסדרת הספרים