
קול שנע בין שבח לברכה, בין הודיה לכאב, ובין תחינה לפחד שאינו מרפה.
קול מזמור כשהלב עולה, והוא לוחש תפילה כשהעולם מתכווץ סביבו.
לעיתים זו קריאה שמאירה את החשכה, ולעיתים שיר שמרים את הנפש ממרחקים.
המלאי אזל
לפעמים הדממה היא הראשונה שמדברת.
רגע שבו האדם מחפש דרך לומר את מה שאין לו עוד כוח לשאת לבד.
קול המבקש לגעת בשמיים, אך נטוע בקרקע של חיים יומיומיים.
קול שנע בין שבח לברכה, בין הודיה לכאב, ובין תחינה לפחד שאינו מרפה.
קול מזמור כשהלב עולה, והוא לוחש תפילה כשהעולם מתכווץ סביבו. לעיתים זו קריאה שמאירה את החשכה, ולעיתים שיר שמרים את הנפש ממרחקים.
מסע של רגש אנושי לא מסונן. הוא מכיל רגעים שבהם הכאב גדל עד שאין דרך אחרת אלא להודות בו, ורגעים שבהם הברכה מתרחבת עד שהיא מציפה את כל הגוף. מאחורי כל פרק פועמת תנועה בין נפילה לקימה, בין ייאוש לתקווה, בין ספק לאמונה.
פתאום מתגלה, שהלב יודע לשיר גם כאשר הוא רועד, ושמילים עתיקות מסוגלות עדיין לגעת במקומות שאנו מסתירים מעצמנו. ולמרות שמילותיו עתיקות, ממשיך לגעת בלבבות בני אדם בכל דור, כי הוא מספר עלינו: על הכאב שאנו מבקשים לו מרפא, על התהילה שאנו מבקשים להשמיע, ועל התקווה בלילות ארוכים.
מקום שבו הלב מצדיע לשמחה וגם מודה בפחד, על רגעים שבהם מברכים על כל טוב קטן, ועל החלטה עיקשת להמשיך לשיר גם כשהקול רועד.
הספר שלפניכם מבקש להנגיש את ספר תהילים לקורא בן זמננו, דתי וחילוני.
הוא כתוב בשפה חיה, קרובה, רגשית אך מדויקת, מתוך רצון לפתוח מחדש את המזמורים העתיקים כטקסטים של כאב, תקווה, פחד, אמונה והודיה.